#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. 1 האם מוכרים ומשכירים בתים ושדות, בא&quot;י, סוריא וחו&quot;ל ומדוע, וכיצד הלכה?	"לר&quot;מ בארץ אין משכירים בתים ושדות, בסוריא משכירים בתים ולא שדות דסבר כיבוש יחיד שמיה כיבוש, שדה דאיכא תרתי חנית קרקע והפקעה ממעשרות גזרו, בתים דאיכא רק חניה לא גזרו. ובחו&quot;ל מוכרים בתים ומשכירים שדות כיון דאיכא תרתי גזרו משום מכירה דא&quot;י אבל בבתים דאיכא חד לא גזרו כנ&quot;ל.<p dir=""rtl"">לר' יוסי בארץ משכירים בתים אבל לא שדות הטעם כנ&quot;ל, בסוריא מוכרים בתים ומשכירים שדות שסבר כיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש ובשדות דאיכא תרתי כנ&quot;ל גזרו, ובחו&quot;ל מוכרים אלו ואלו כיון דמרחק לא גזרו אף דאיכא תרתי.</p><p dir=""rtl"">אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי, אמנם סתם מתניתין כר&quot;מ.</p>"	עבודה זרה כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. 2 איזו הגבלה אמרו במקום שמותר למכור בית לגוי?	אמר רב יוסף בלבד שלא יעשנה שכונה תנא אין שכונה פחותה משלשה בני אדם ואין לחוש שהאחד שקנה ימכור לשתים דאדלפני מפקדינן אדלפני דלפני לא מפקדינן.	עבודה זרה כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: 2 האם מותר להשכיר מרחץ ושדה לגוי ולכותי ומדוע?	"לגוי - מרחץ אסור להשכיר מפני שעושה בו מלאכה בשבת ונראה כעושה בשבילו שאין דרך לתת מרחץ באריסות, מה שאין כן שדה מותר לתת לו באריסות, לרשב&quot;ג דשדה עומדת לאריסות ולרשב&quot;א טעם ההיתר שאומרים לו שלא יעבוד ואינו עובד.<p dir=""rtl"">לכותי - מרחץ מותר שאף שעושה מלאכה בחול המועד אף אנו עושים, שדה אסור משום לפני עור שעושה מלאכה בחול המועד, רשב&quot;א הוסיף שנקראת על שם ישראל ולא אומרים שהוא אריס, ונראה שהישראל עושה מלאכה. </p>"	עבודה זרה כא:		
